כששולה הקיאה פעם ראשונה אף אחד לא התרגש. בכל זאת זו הפעילות הלא טבעית המועדפת על לברדורים בכל גיל.
מטבעם הם זוללי כל ששואבים כמעט הכל בכל מצב צבירה. לאחר שההקאות הפכו לבעיה סדרתית הם הגיעו לבדיקה בבית החולים הוטרינרי שלי ברמת גן. בבדיקה ראשונה הובהר שהמצב בכי רע. שולה סבלה מדימומים קשים אך מה שלא היה ברור כלל ועיקר הייתה הסיבה.
לאחר 24 שעות ולאחר תחקיר מעמיק הגענו למסקנה שהסיבה לאפאטיה, לצהבת, לאנמיה הייתה בליעת זרעים של צמח שכולם מכירים: ציקאס (CYCAS)
ניתן למצוא ציקאס בכל מקום . הזרעים הקטנים והשחורים נמצאים למרגלותיו והכלבים אוכלים אותם ללא שמייחסים לכך חשיבות כלשהיא. בין החומרים הרעילים שהזרע מכיל ישנו חומר מסרטן-טרטוגני-מוטגני וחומר שהגורם לנקרוזה (נמק ) קשה אלימה ולעיתים קרובות בילתי הפיכה של הכבד.
הסימנים הקלינים ינועו בין בחילה והקאות ועד דימומים קשים וצהבת קשה ובלתי הפיכה. טיפול מורכב וארוך והצלחתו תלויה באינטנסיביות ובאיכות הטיפול (פלסמה קפואה) מעודדי קרישה (YBY) אנטי אוקסידנטים ודטוקסיפיקציה של הכבד (גדילן ו SAM) בין השאר.
מדד חשוב נוסף הוא גודל הכלב והזמן המצטבר מתחילת בליעת הזרעים. בשבועות האחרונים היו אצלנו סאי ובילי עם אותם סימנים ולשמחתנו שניהם ניצלו. מיותר לומר שבילי מתרוצץ היום עם מחסום על פיו והציקאס בחצר של בעליה של סאי נעקר , הזרעים נאספו והאדמה הוחלפה.