עזרה בהמלטה:
לאחר המלטת כל גור, יש להרחיק את כל הקרומים המכסים אותו ולנקות את הפנים מהריר המכסה אותם בפרט מהאף ומהפה. יש לנגב את הגור עם מגבת נקייה כדי לייבש אותו וכדי להמריץ את הנשימה ומחזור הדם. לאחר מספר דקות של ניגוב, הגור אמור להתחיל לזוז ולבכות בקול. את חבל הטבור יש לקשור במרחק 0.5 ס"מ מגוף הגור בעזרת חוט דק ולאחר מכן יש לחתוך אותו בצד של הקשר הרחוק מהגור.

יש לטפטף טיפת יוד על החבל לאחר החיתוך. אם נראה שיש גור תקוע בתוך הנרתיק והכלבה אינה מצליחה להוציאו החוצה, יש צורך בעזרה דחופה. ייתכן שלא יהיה מספיק זמן כדי לקרוא לנו או כדי להביא את הכלבה למרפאה. יש לאחוז בגור בעזרת מגבת נקייה ולמשוך אותו החוצה ע"י הפעלת כוח אחיד ומתון. אסור למשוך בפתאומיות. פעולה זו עשויה להמשך עד ל - 5 דקות. אם אינך מצליח להוציא את הגור, אנא התקשר אלינו.

טיפול ראשוני בגורים:
חשוב לזכור שהאם בד"כ עושה הכל לבד, אך אתם יכולים לעזור בפינוי בנוזלים מחלל הפה, ייבוש ונקיון כללי. וודאו שכל הגורים נושמים ויבשים.

יש ליצור עמנו קשר במקרים הבאים:

טיפול בכלבה לאחר ההמלטה:
חסנו את האם לאחר ההמלטה או לפני ההרבעה ותנו לה טיפול נגד תולעים. ייחסכו מכם הרבה תלאות ומצבם של הגורים יהיה טוב לעין ערוך כאשר יימסרו בגיל 6 או 8 שבועות.

קחו אתהאם לבדיקה 24 שעות לאחר ההמלטה לוודא שלא נותרו גור או שלייה בחלל הרחם.

תזונה:
המשיכו לתת לה תזונה עשירה ומאיכות טובה ככל האפשר ותוספות מזון כפי שתודרכו על ידינו על מנת להימנע מתפוקת חלב ירודה, מאיכות לא מתאימה או מקדחת חלב.

חשוב מאוד לתת תוספת סידן לאם כמניעה לקדחת חלב:

כלבה גדולה כלבה בינונית כלבה קטנה שבוע הנקה
8 עד 10 גורים 6 עד 8 גורים 2  עד 4 גורים 
3 2 2 1
4 3 3 2
5 4 4 3
6 4 4 4
7 4 4 5
שבוע 6 -  גמילה הדרגתית - כדור אחד פחות ליום
כמות הקלציום העודפת תיפלט ע"י הגוף. "קשה" לגרום להרעלת סידן אז נא לא להיבהל. ההפך גרוע בהרבה

קדחת חלב היא מחלה הנגרמת מרמת סידן (קלציום) נמוכה. היא פוגעת בכלבות מכל הגזעים, אך במיוחד בגזעים הקטנים. כלבות המייצרות הרבה חלב, עם מספר גדול של יונקים הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לחלות בקדחת החלב הקשורה לחוסר איזון בין ספיגת הסידן ממערכת העיכול לבין הפרשת הסידן בחלב, בעצמות, בשתן ובצואה. בגלל ירידת רמת הסידן בדם, מתן הסידן הוא חיוני. ללא טיפול מתאים המחלה עלולה  להסתיים במוות. קדחת החלב עלולה לקרות בהריונות מאוחרים.

יש להודיע לנו אם מופיעים הסימנים הבאים:

נוזלים:
יש לאפשר גישה למים נקיים וטריים כל הזמן.
פעילות: בד"כ האם נמצאת עם הגורים בכל שלושת השבועות הראשונים לחייהם. יש לאפשר לה את כל הפעילות שהיא דורשת.

פעולות מעיים:
בגלל צריכת המזון המוגברת והגדלת הרחם הכלבה עשוייה לעשות את צרכיה לעיתים קרובות יותר. הצואה עשוייה להיות רכה ואפילו ירוקה - שחורה במשך הימים הראשונים. אם מופיע שילשול או התאמצות בזמן עשיית הצרכים יש לצור עמנו קשר.

טיפול בעטינים:
יש לבדוק את הפטמות מידי יום ולנקותן אם מצטבר עליהן חלב יבש. יש להודיע לנו במקרה של שינוי בצבע העור, נפיחות, כאב או פצעים. יש לקצץ את ציפורני הגורים אם הם שורטים את העטינים.

הפרשה מהנרתיק:
הפרשה אדמדמה מהנרתיק עם קרישי דם בימים הראשונים היא נורמלית. הפרשה זו עשוייה להופיע לסירוגין במשך מספר שבועות.
התנהגות: יש להתקשר אלינו אם האם נראית עצבנית, חסרת מנוחה או מסרבת להניק את הגורים.

השפעות כלליות:
בד"כ מאבדת האם שיער רב בתקופת ההנקה וצריך להבריש אותה באופן קבוע. יש להתקשר אלינו אם מופיעות קרחות. ירידה קלה במשקל היא נורמלית, אך יש להיוועץ עמנו אם האם נראית רזה במיוחד.

בזמן ההמלטה וההנקה הכלבה עשויה להתנהג באופן שונה מהרגיל. היא עלולה להיות עצבנית ולהרגיש צורך חזק להגן על משפחתה החדשה. תוקפנות זו בד"כ נעלמת עם הזמן

 

 

הריון  אצל כלבה נמשך  בין 58 ל- 68 ימים, כשבממוצע הוא נמשך 9 שבועות (63 ימים). בכל מקרה יש להגיע לזירוז ההמלטה ביום 65 לכל המאוחר !!!

אבחון ההריון:
הזמן המוקדם ביותר שבו אפשר לאבחן את ההריון הוא 25    ימים לאחר זיווג, ע"י  אולטראסאונד.

שינויים גופניים:
רק אחרי השבוע החמישי אפשר להבחין בעלייה במשקל, במיוחד אם מספר הגורים גדול.  אם יש רק גור אחד או שניים, האם עשוייה לעלות רק מעט במשקל עד קרוב מאוד להמלטה. הגדלת הבטן ניכרת לעין בד"כ בשלושת השבועות האחרונים להריון.

בלוטות החלב עשויות להתחיל לגדול כבר ביום ה - 35 להריון, אך בד"כ התפתחותן אינה נראית לעין עד היום ה - 45 להריון. חלב עשוי להימצא כבר מהיום השביעי או התשיעי לפני ההמלטה, אך בד"כ אינו מיוצר עד ל- 4 - 3 ימים לפני ההמלטה.

שינויים בהתנהגות:
במהלך  השבועות האחרונים להריון עשויים לחול שינויים בהתנהגותה של הכלבה. היא  עלולה להיות חסרת מנוחה, לרצות להתבודד, ובימים האחרונים של ההריון היא עלולה לעשות את צרכיה בבית כיוון שהרחם לוחצת על שלפוחית השתן והמעיים. היא עלולה להיות עצבנית ויש למנוע מגע בינה לבין ילדים קטנים.

פעילות גופנית:
מתונה. כפי שנוח לכלבה.

תזונה:
תזונה טובה הכרחית לבריאות הכלבה וגוריה. במשך ארבעת השבועות הראשונים, כמעט ולא משתנות הדרישות התזונתיות של הכלבה, אך מומלץ כבר להתחיל ולתת לה מזון גורים מאיכות מעולה כגון:, ROYAL CANIN  TECHNICAL. במשך חמשת השבועות האחרונים להריון הדרישות התזונתיות של הכלבה הן כמעט כפולות מהרגיל. יש לתת לה כמויות גדולות יותר של אוכל במספר ארוחות ביום. יש לאפשר לכלבה גישה חופשית למים טריים ונקיים בכל זמן. קחו בחשבון שכמות האוכל הכללית תרד משמעותית לקראת סוף ההריון במיוחד אם יש מספר גדול של גורים.

המלטה אצל כלבה היא מאורע נפלא ומרגש אך מדובר בתהליך עדין שיש צורך לדעת מספר דברים על מנת למנוע טעויות ולתת סיוע כאשר הכלבה זקוקה לכך. כל התהליך הוא עצמאי וכמה שתהיה פחות התערבות שלכם כך יהיה התהליך מהיר יותר. אל תשבו על ידה ותלטפו משום שתאטו את ההמלטה. מאידך יש להשגיח בכל עת על מנת לראות מראש אם יש משהו שיצריך את עזרתכם.

סימנים מקדימים להמלטה:

הכנות מוקדמות:
יש לערוך את ההכנות להמלטת הגורים לפני ההמלטה. יש לסדר ארגז המלטה שבה הכלבה יכולה להתרגל לישון כדי להבטיח שההמלטה תתרחש במקום שבחרת לכך. על הארגז להיות קטן יחסית עם דפנות בגובה של 20 ס"מ כדי למנוע מהגורים לזחול החוצה. יש לשים את הארגז במקום בבית שהוא מוכר לכלבה ושהוא שקט ומבודד.

אפשר לשים את המזון והמים של הכלבה קרוב לארגז. נייר עיתון הוא ריפוד מצויין לארגז כיוון שהוא ניתן להחלפה בקלות, הוא סופג והכלבה יכולה לקרוע אותו בזמן שהיא מכינה לעצמה את ה"קן". אם משתמשים בשמיכות ישנות, שטיחים או מגבות, יש לכבס או להחליף אותם לעיתים קרובות.

יש להכין חוט תפירה, מספריים לא חדות, פולידין ומגבונים לחים של תינוקות.

תהליך ההמלטה:
12 עד 24 שעות לפני ההמלטה הכלבה מסרבת לאכול ונעשית חסרת מנוחה. תחילת התהליך בבצבוץ שקית ירקרקה ואחריהם יבואו הגור והשלייה הצמודה אליו. חשוב מאוד לוודא שלכל גור צמודה שלייה. אם הדבר אינו כך יש לדווח לנו מיידית. הכלבה בד"כ תעשה את המצופה ממנה, תקרע את השקיק, תנקה את הגור ותנתק את חבל הטבור.את ההמלטה אפשר לחלק לשלושה שלבים. השני והשלישי חוזרים על עצמם עם המלטת כל גור.

שלב ראשון:
בשלב זה האם נראית חסרת מנוחה ועצבנית מאוד ולעיתים קרובות רוצה להתבודד. היא עשויה לסרב למזון, אפילו אם הוא מהסוג החביב עליה ביותר. שלב זה עשוי להמשך 6 - 24 שעות. זהו זמן מתאים להוציא את הכלבה לטיול כדי לאפשר לה לעשות את צרכיה.

שלב שני:
בשלב זה מתחילים הצירים והוצאת הגורים אל מחוץ לרחם. בדרך כלל מבצבץ לראשונה מן הנרתיק שק ירקרק קטן המכיל נוזל. אחריו בא הגור והשלייה המחוברת אליו. התנוחה הרגילה של הגור בזמן יציאתו היא האף לפנים והבטן למטה. אולם, בערך שליש מן הגורים נולדים כשחלקם האחורי יוצא ראשון החוצה. תנוחה זו היא נורמלית בכלבים. אחר יציאת הגור, הכלבה פותחת את השק בשיניה, מנקה אותו ומנתקת את חבל הטבור. ייתכן שיהיה עליך לבצע פעולות אלה במקום האם (ראה סעיף "עזרה בהמלטה").

שלב שלישי:
זהו שלב המנוחה הבא לאחר המלטת כל גור. בשלב זה מתרחשות התכווצויות קלות של הרחם ויציאת שיירי השלייה מן הרחם. שלב זה נמשך בדרך כלל 10 - 30 דקות, אך הוא עשוי להמשך בין מספר שניות לשעה.